זה תפקידם של אירועים קשים בחיים שלנו.
הם באים מתוך תפקיד, מתוך מטרה. הם מגיעים כחלק מהדרך הכתובה. והיא כתובה מראש.
לכן אין שום דבר שהיינו יכולים לשנות, לראות מוקדם יותר, להשפיע, לטפל אחרת, לעשות אולי יותר.
אומרים "מה שצריך לקרות- יקרה" וגם כל מה שמסביב, קורה כפי שהוא אמור לקרות, כל הרגעים של לפני ואחרי האירוע.
אולי לא בהכרח תדעי להבין מה היה התפקיד של אותו אירוע בחייך.
אולי לא תמיד תביני לעומק, מה צמח מתוכך.
אבל בכל דבר רע שקורה לנו, משהו נולד מתוכנו.
ולפעמים מתרחשים גם דברים חיצוניים, שברור שאם האירוע ההוא לא היה קורה, אז לא היה מתגלגל אירוע אחר. אבל יש גם דברים מעבר.
החיים שזורים בחוט דק שמקשר כל רגע ורגע, כל תהליך, כל אירוע. גם בלי שאנחנו שמים לב שהכל בסופו של דבר מתחבר.
אם לוקחים רגע של שקט ונשימה טובה לריאות, שואלים בלב את השאלה "מהו הדבר החדש שנולד מהאירוע הזה בחיים שלי?"
ואז רגע מקשיבים ללב, אז התשובה עולה. ואחריה עולים עוד המון דברים.
אם אין לך תשובה מדויקת בראש ואם בא לך לדעת למה האירוע הזה הגיע אלייך ומה קרה אחריו לטובה, את רק צריכה להקשיב ללב שלך.
לשאול שאלה ותקבלי את התשובה. כי בפנים את יודעת.
ובכלל- כל אירוע בחיים שלנו, כל אדם שמופיע בהם, יש להם תפקיד במסע שלנו פה.
הם יכולים להיות אירועים קטנים או אנשים שנכנסו לחיינו לממש מעט זמן ונראה שהם לא שייכים לכאן, אבל בפועל כן היה להם תפקיד,
גם אם הם היו צריכים לקדם טיפה את העלילה, גם אם הם היו צריכים להעניק לך רק תובנה אחת, משפט אחד בלב, משהו פצפון שלקחת איתך.
אפילו אם זה היה דייט לא מוצלח, לפחות למדת לדייק את עצמך- מה את לא רוצה.
הצלחת לשדר ליקום שזה לא מה שחיפשת. אז היקום יתאמץ לשלוח לך משהו אחר. וזה עדיין היה תפקיד.
אפילו אם זה שכן מבוגר שחייך ואמר לך 'בוקר טוב' עם כוונה טהורה וזה עשה לך הרגשה נעימה.
למדת מה זה בוקר טוב באמת וגם איך לגרום תחושה נעימה כזו במילים כל כך פשוטות ושגרתיות. אפילו לא מתאמצות.
השכן המבוגר הזה, מברך על כל בוקר שהוא עוד קם ומתפקד. זה באמת בוקר טוב עבורו. ואולי את היית צריכה תזכורת קטנה, להעריך את היום.
היקום שלח לך דחיפה קטנה, שתרימי את הראש ותראי את היופי שיש לעולם להציע לך.
שימו לב למסרים שהיקום שולח לכם… הם שם כל הזמן, בכל רגע, בכל שנייה.
רק לפתוח קצת את הלב ולשים אותו בפרטים הקטנים.
