הנטייה האנושית שלנו היא להחזיק שליטה בכוח.
בתוצאות, בזמנים, בהתנהגות של הסובבים אותנו (הילדים, המשפחה, החברים), או אפילו בגוף שלנו (אימונים או תזונה מתוך תחושת הכרח).
הצורך התמידי "להילחם" כדי שהדברים יסתדרו מייצר עומס רגשי, גם כשאנחנו לא לגמרי מודעים אליו.
וכשזה מרגיש כמו 'מלחמה', נשרפת לנו אנרגיה יקרה.
זה ממש אומר שצריך לשחרר ולפנות לעצמנו מרחב לנשימה.
בואו ניזכר לרגע בזכות שנפלה בחלקנו להיות כאן, בעולם הזה, כדי לחוות את כל הטוב שיש לו להציע.
ליהנות מהטבע, מהחושים, מיופי שגלוי לעין, מריחות שמעוררים זיכרון, מצלילים שחודרים ישר לנשמה, מטעמים שמייצרים חוויה, וממגע וחיבוק אוהב.
בואו נניח לרגע את כלי המלחמה, נפתח שמיכה של חמלה, ונשב לפיקניק רגוע עם הנשמה.
כי אין נפש שלא זקוקה לרגע של מנוחה ולשקט.
השבוע, ניקח הכל באיזי.
בלי לפעול מתוך לחץ, הכרח, שליטה כפויה או אוטומט של שגרה.
זה האתגר להפעם.
כי מבלי לשים לב, אנחנו הופכים למעביד הכי קשוח של עצמנו- עד לרמת עבדות.
ומגיעה לנו הפסקה. אפילו לפי החוק! 😉
