קרה לכם פעם שנכנסתם למקום כלשהו ומיד הרגשתם שמשהו לא מתיישב או לא נבלע לכם? שהאוויר מרגיש כבד, למרות שכולם מחייכים?
או להיפך- שפגשתם אדם זר ומיד הרגשתם איתו בנוח, כאילו אתם מכירים שנים?
זה תדר.
לכל רגש שאנחנו חווים יש תדר משלו. כשאנחנו בסטרס, בכעס או בעומס, התדר שלנו הופך לקצר, דחוס ומהיר. כשאנחנו ברוגע או בבהירות, התדר מתרחב ונרגע.
כשאני מלווה אנשים בשיחות עומק, חלק גדול מההקשבה שלי מופנה לתדר הזה. אני שומעת אותו מעבר למילים, בטון הדיבור ובתנודות של הקול. לפעמים המילים אומרות "אני בסדר", אבל התדר מספר משהו אחר לגמרי.
עייפות או רצון לשינוי. מיאוס בשגרה.
איך אפשר "לכוון" את התדר שלנו לבד?
הקשבה לסביבה: שימו לב אילו אנשים או מקומות "מטעינים" אתכם בתדר חיובי ואילו משאירים אתכם מרוקנים.
השהייה: כשאתם מרגישים שהתדר שלכם הופך ל"כבד" ומבולבל, קחו נשימה אחת עמוקה. הנשימה היא המכוון הכי מהיר שיש לנו כדי להחזיר את הגוף לתדר רגוע.
הכרת תודה: זה נשמע פשוט, אבל מחשבה אחת על משהו טוב שקרה היום, או משהו טוב שיש לכם בחיים, מיד משנה את התדר שלכם למשהו נעים ופתוח יותר.
בסוף, אנחנו כמו תחנות רדיו. כשאנחנו מצליחים לכוון את התדר שלנו לבהירות ושקט, העולם סביבנו מתחיל להגיב בהתאם.
